השוואה של ישו ומוחמד - נייר
מחקר/השתקפות
בנצרות, ישוע הוא נערץ על
ידי אנשי דת זו. באיסלאם, מוחמד מכובד
על ידי אנשי דת זו.
אנשים חשבו הם היו מגישים באותו האל, אבל אנחנו יודעים את
זה
לא נכון. הם אינם לאותו. למוסלמים הקוראן הוא
inlibration של אלוהים,
המלה האלוהית הופך ספר.
לנוצרים, ישוע הוא ההתגלמות של האל, המלה
האלוהית
הופכת להיות בשר ודם.
אני ינסה להראות והשונה
בחייו של ישו ומוחמד. כדי להתחיל
עם ישו מכובד בקרב המוסלמים כי הקוראן מזהה
את ישו כמו להיות אמיתי
. אדם, הנביא. הוא ידוע לא רק כמו המשרד גבוהה של הנביא (נבי) אבל
הגבוה ביותר
המשרד האנושי של messenger
או השליח (rasul).קובע הקוראן המוסלמי "הנביא"
Isa
(ישו) הוא מי דיבר של נביא שהיה עדיין לבוא,
נותן את שמו, לפי סורה
61:6
סורה 61:6, "(זוכר) כאשר Iesa (ישו), בנה של
מרים (מריה), אמר:"הו בני
ישראל! . אני שליח של אללה לקרבך המאשרת את התורה אשר בא לפני,
ו
מתן משמחות השליח לבוא
בעקבותיי, ששמו יהיה אחמד." [אל
יהוד:
הטינה האסלאמית נצח & היהודים, מאת:
אליאס אל-מקדסי & סם שלמה]
עם זה נאמר ישו בקוראן הוא לא ישו בתנ ך כמו
האל בקוראן
לא
האל בתנ ך.
לא תמצא בתנ ך לשום הערכה עבור מוחמד כפי
שמצאת לך
ההערכה שלהם ישו (Iesa)
בקוראן.
האזורים איפה ישו ומוחמד גר
שם שונה היום והלילה. חיי ישוע היה
. טוב למדי הוא התגורר האגררית של (מאורגן או שנועד לקדם עניין חקלאיים
-
המכללות
מילון מריים וובסטר-של] וזה היה ממוקם פחות מ 1000 ק מ
מצפון־מערב שם מוחמד בילה
חלק מחייו. . זה היה נחשב "ארץ
זבת
חלב
ודבש. " מוחמד
חי באזור שנקרא חג'אז.. זה היה במישור צחיח
(יבש) ב-
מערב
הסעודית
ישו ומוחמד נראה יותר ברמה
כמו הרפורמיסטים מאשר ליוצרי. . שניהם
האמינו עבודת האל אחד לא כמו חלק מהאנשים
שהיו מתפללים פגאניים.
ישוע רצתה שאנשים סוגדים
אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, אלוהים אחד. ו
מוחמד רצה לאנשיו לסגוד רק אללה, האל אחד
שלהם.
בתרבות/ישוע הזמן כמה נשים
היו נותנים כבוד ניכר. היו זמנים
לפני עידן הנצרות למעמד
הנשים היה נמוך. בנשים זמן/תרבות של מוחמד
לא היו זכויות רבות אך טרם זמנו הם היו
להערכה וכבושה דרגה בכירה
בתוך הקהילה של השבט.
ישו ומוחמד במשך שנים רבות
בתחום התעסוקה חילונית. ישו ומוחמד היה שייך
לעיר הרחק ממרכז התרבות.
ישו ומוחמד היו חזיונות של החברה?
צריך להיות, שניהם היו
להוטים להשיג שינוי תקופת הזמן שלהם. שישו רצה
חידוש בודדים על-ידי איסוף שניים עשר אנשים
והדרכה אותם כדי להפיץ את הבשורה מוחמד
רציתי לבנות מחדש את המבנה החברתי על-ידי
החלפת מליטה השבט המוסלמי
קהילה.
ישוע היה נרדף נצרת והוא
ניגש כפר נחום. מוחמד היה להפעיל מתוך
מכה, והוא הלך מדינה.
שניהם השאירו בשלווה אבל מוחמד הייתה לי ברירה,
כי
לא היו לו חסידים מספיק כדי
לעזור לו למרוד. הוא יצטרך לחכות עד שיהיה לו מספיק אנשים
כדי.
לחזור אל מכה ו כלל.
חזר ישו אותה הגישה שליו
כמו רפורמטור. מוחמד מצד
חזרו ככובש עם שום דבר מלבד הרס על דעתו, אם
הוא לא היה מקבל,
הם לא משמשים שלו רק אלוהים אחד, אללה.
ישו ומוחמד שייך ובמסורת השמית ואילו כללה
התגלות אלוהית
חזון והן האודישן.
במקרה של ישוע אלוהים דיבר והראה לו את אהבתו על טבילתו.
אלוהים מדבר גם על ישוע
מבלי להופיע בפניו. במקרה של מוחמד הוא הרגיש
נוכחות,
? הוא היה
דיבר.
ישו ומוחמד הזהיר את תלמידיו של אנשים אשר
היו בטענה לדבר
אלהים/אללה אבל דבריהם היו
רחוק מן האמת, כי הם היו נביאי שקר. ישוע
אמר,
"היזהר מנביאי שקר מי בא לך בעור של כבש, אבל
בפנים הם האימתני
זאבים
" הנאום של מוחמד
היה באותה רמה לגבי תמונות בעלי חיים. הוא אמר ",
בפעם האחרונה גברים להגשים מי במרמה להשתמש
בדת לצרכים הגשמיים, ללבוש
עורות הכבשים בציבור כדי
להציג הענווה. הלשונות שלהם יהיה מתוק מסוכר אבל
שלהם
לבבות יהיה ליבם של זאבים".
[מוחמד וישו, מאת: ויליאם א פיפס]
ישו או מוחמד הורה ההודעות שלהם בהוצאת מלבד
המילה הרגיל-של-
שיטת הפה. שתי תרבויות שלמדת אנשים, אנשים נלמדת וישו
שניהם,
מוחמד רצה כולם לשמוע את המסר שלהם.
לאחר מותם ככל האפשר נכתב
עליהם. ספרי הבשורה נכתבו של
מה היה הטיף בעל פה בגלל
מות הקדושים של שליחי ישוע. אם זה לא היה
המקרה
היינו היום לא יודעים מה
קרה בעבר. תודה לאל על הכתיבה
כתבי קודש.
ישו ומוחמד הרגשתי כי הם איכות של קהילה היה
נמדד על פי הצורה בה היא מטפלת
אנשיה הפגיעים ביותר
לקהילה, היתומים, האלמנות. מתן צדקה היה
מאוד
חשוב למוסלמים.
אם אנשים סבלו הקהילה/החברה סבלה. מתן
צדקה עזר
. למנוע את זה מלקרות
ישו ומוחמד אהב אברהם.
המוסלמים אפילו ניסית לומר שיש להם את
אברהמיות
אמונה אבל זה איננו זהה
אברהמיות אמונה של הנוצרים. בדיוק כמו האסלאם בכלל לא
דומה
בדרך כלשהי את הנצרות.
כאשר חושבים על דת האיסלם תמצאו שנאה, סה
שליטה על חייו של אדם,
אפליה של זכויות האישה, עבדות המבוסס על רמאות. ב
בנצרות יש לך מערכת יחסים
של אהבה עם אלוהים, בהתבסס על האמת. אין אהבה
הקוראן ודת האסלאם.
ישוע לא האמנתי שיש נשים רבות אך מוחמד
ציית.
ישו ומוחמד נתן הדרכה/הוראות על איך להתמודד
עם ועוין
אנשים מבחוץ. אלוהים רצה שהם פשוט לנער את האבק מהרגליים וללכת לכפר אחר
לא
מה את תלמידיו רצה לעשות,
"ההצעה אש מן השמים לצרוך אותם".ישוע היה צריך
לנזוף
תלמידיו על האמירה הזאת.
מוחמד רצה לקחת מהם מה היה אמור להיות
. הם
מקבלים
ישוע הביט לוחמה שונים מוחמד ששררה בתרבות
שמית.
ישו לא מחבב את השלל ולא של
אדיקות האידיאולוגיה מלחמת קודש אבל מוחמד ציית. ישוע
פעולות לא היו הבסיס על
פעולת תגמול/מקבל אפילו. הפעולה של מוחמד היה מבוסס על
זה.
ישו ומוחמד מדי פעם מונח עברי מתי שהם
התייחסו מיניות.
המקום של
ענישה.
המוסלמים ומוחמד לא מאמינים צליבתו של ישוע
ומונעת מהם שלא האמין
אלה שתי דתות להיפגש פעם.
הקוראן קובע כי ישו (Iesa) נלקח
ישירות
עדן אז למה אנחנו צריכים
להיות מחילת חטאינו. הם מאמינים אללה סלחה אדם
ו
ערב על חטאיהם.
התנ ך קובע אחרת, עבור כל חטאנו וליפול כבוד
אלוהים ולכן אנחנו זקוקים לדם ישוע כדי לעשות
זאת, לגאול אותנו, להביא אותנו אל אלוהים.
יש עוד הבדל התיאולוגי ביניהם שנוגע, לחיים
שלהם תורת המקרא
השראה. הקוראן הוא לא להטיל בו ספק. . אתה
לא שאלה מה בקוראן
כי הוא מחבר מייצג אמת
מוחלטת. אנחנו יודעים בתנ ך המילה
השראה.
אלוהים, כי זה כלום, אבל את האמת, האמת
האמיתית.
ישוע היה פופולרי כשהוא מת.
ביום שהוא נצלב תלמידיו זכר מפוחדת
forsook אותו אבל חלקן הנשים להישאר איתו עד
מותו וסייע להם
קבורה. מנהיגי היישוב שבגדה בו העיר הערה הלעגני: "הוא הציל אחרים
אבל
הוא לא יכול להציל את עצמו."
מוחמד היה מצד גיבור
פופולרי. הוא היה שליט, דיפלומט
מוצלח.
פוליטיקאי, גנרל.
הוא היה ידוע גם בשם מיסטיקן חזון אבל האנשים. רק ראיתי
אותו
כאדם גדול מהחיים.
הוא מת בחיקה של Ayshia אשתו שלו בזמן ישוע מת על הצלב
בין
שני גנבים כמוות מבישה.
לא מגיע לו את זה.
ולסיום, אלה הם רק כמה קווי
דמיון נוספים וההבדלים של ישו ומוחמד. אתה
תוכל להפנות את המצגת בכיתה שלי powerpoint,
כדי לקבל מידע נוסף על אלה קווי דמיון,
הבדלים. אם אתה באמת משתוקק לעשות את האל תדעו דרך כוח
הקדוש
רוח בין אם תקבל תורתו הוא מאלוהים או צורר
המשיח.
הפניות
מוחמד
וישו: השוואה
של הנביאים ושל תורותיהם, מאת: ויליאם א פיפס, יוצרים 1996 על-ידי, ויליאם א
פיליפס, בהוצאת: חברת הוצאה לאור הרצף
אל
יהוד: הטינה
האסלאמית נצח & היהודים, מאת: אליאס אל-מקדסי & סם שלמה, זכויות יוצרים
2010 מאת סאם שלמה, בהוצאת: ANM
מילון
המכללות של מריים וובסטר מאת:
מריים וובסטר, זכויות יוצרים 2000 מאת: מריים-וובסטר, שילב, בהוצאת: הספרייה של
הקונגרס קיטלוג פרסום נתונים
התנ ך
הקוראן
No comments:
Post a Comment